כינויי שייכות בספרדית: שלי, שלך ושלנו במשפטים

אותו ספר יכול להיות שלי או שלך. בספרדית מציינים את הקשר לפני שם העצם, אבל בוחרים את צורת השייכות גם לפי הדבר שעליו מדברים. המדריך מתמקד בצורות הקצרות שלפני שם העצם, כדי שתוכלו לזהות חפצים, לדבר על המשפחה ולברר למי שייך תיק.

שלי ושלך: מתחילים בשם העצם

ל״שלי״ משתמשים ב-mi (מִי) לפני שם עצם יחיד וב-mis (מִיס) לפני רבים. לדוגמה: mi libro (מִי לִיבְּרוֹ) – הספר שלי; mis libros (מִיס לִיבְּרוֹס) – הספרים שלי. אני עדיין אדם אחד בשתי הדוגמאות. מה שמשתנה הוא מספר הספרים.

ל״שלך״ בפנייה לא רשמית לאדם אחד משתמשים ב-tu (טוּ) וב-tus (טוּס): tu mochila (טוּ מוֹצִ׳ילָה) – התיק שלך; tus llaves (טוּס יָאבֶס) – המפתחות שלך. אותה צורה משמשת גם בפנייה לגבר וגם בפנייה לאישה.

אין מוסיפים כאן תווית יידוע לפני צורת השייכות. אומרים mi casa (מִי קָסָה) – הבית שלי. ההבדל בכתיב חשוב: tu (טוּ) ללא סימן הטעמה פירושו ״שלך״; tú (טוּ) עם סימן הטעמה פירושו ״אתה״ או ״את״.

למי הכוונה כשאומרים שלו או שלה?

su (סוּ) ו-sus (סוּס) עשויות להתייחס לשלו, לשלה, לשלהם או לשלהן, וגם לשייכות בפנייה רשמית. su libro (סוּ לִיבְּרוֹ) לבדו אינו מגלה מי הבעלים. ההקשר בשיחה מספק את התשובה.

כשיש ספק, אפשר לציין שם: Es el libro de Ana. (אֶס אֶל לִיבְּרוֹ דֶה אָנָה.) – זה הספר של אנה. כך נמנעים מניחוש בלי להעמיס על המשפט. זכרו: sus libros (סוּס לִיבְּרוֹס) אומר שיש כמה ספרים, אך לא בהכרח כמה בעלים.

שלנו: התאמה גם למין וגם למספר

״שלנו״ משנה צורה לפי שם העצם: nuestro libro (נוּאֶסְטְרוֹ לִיבְּרוֹ) – הספר שלנו; nuestra casa (נוּאֶסְטְרָה קָסָה) – הבית שלנו; nuestros libros (נוּאֶסְטְרוֹס לִיבְּרוֹס) – הספרים שלנו; nuestras casas (נוּאֶסְטְרָאס קָסָאס) – הבתים שלנו.

המילה בית נקבית בספרדית, ולכן הצורה משתנה גם אם בעברית היא בזכר. זו התאמה דקדוקית לחפץ המתואר. תכנית הלימוד של מכון סרוונטס מפרידה בין הצורות הקצרות לבין הצורות העצמאיות. כאן לומדים את אלה שמופיעות לפני שם העצם.

שיחה קצרה שמבררת שייכות

¿Es tu mochila? (אֶס טוּ מוֹצִ׳ילָה?) – זה התיק שלך?
Sí, es mi mochila. (סִי, אֶס מִי מוֹצִ׳ילָה.) – כן, זה התיק שלי.
¿Y estas llaves? (אִי אֶסְטָאס יָאבֶס?) – והמפתחות האלה?
Son las llaves de Ana. (סוֹן לָאס יָאבֶס דֶה אָנָה.) – אלה המפתחות של אנה.

בתשובה הראשונה חוזרים על שם העצם. כך לא מנסים להשתמש בצורה הקצרה לבדה במקום צורת השייכות העצמאית. כשזה עובד, החליפו את התיק בספר או בבית. אפשר להמשיך אל מדריך כינויי הגוף כדי להפריד בין ״אני״ ובין ״שלי״.

לעוד מדריכים ותרגול בהדרגה, המשיכו למדור לימוד הספרדית של מאסטר אספניול.